הרגלי חיים של הקשישים והשפעתם על איכות חייהם 

א. מבוא - האומנם מציאות חדשה?

תחילת האלף השלישי הביאה איתה חידושים מרחיקי לכת בחקר ובהבנת הגיל המבוגר.
התרבו מאד המחקרים המנסים לברר איך חיים הקשישים בעולם המערבי, מה מאפיין את אורח החיים שלהם, כיצד משפיע אורח חייהם על איכות החיים בגיל המבוגר ושאלות מרתקות נוספות.

המחקרים מתמקדים בארבע קטגוריות ראשיות:

1. הגופנית.
2. האינטלקטואלית.
3. הנפשית.
4. החברתית.

כל אחת מהן קובעת, לעיתים באופן גורלי, כיצד נראה האדם המבוגר ב'ישורת האחרונה' של חייו. האם תפקודו הגופני תקין לגילו? האם אין ירידה דרסטית ביכולתו הקוגניטיבית? כיצד נראה המערך הנפשי שלו? האם הוא נתון לדיכאון? האם נפגע דימויו העצמי בעיניו הוא ובעיני משפחתו וחבריו? עד כמה הוא בודד מבחינה חברתית? האם יש לו עם מי להשיח את ליבו?

ב. מה קורה בפועל?

בישראל חיים כיום סביב 700,000 איש ואישה מגיל 65 ומעלה. יחס המינים (שהוא מספר הגברים לנשים) הינו 74 גברים קשישים לכל 100 נשים קשישות.

תוחלת החיים בישראל עולה בהדרגה והגיעה בשנת 2006 ל-82.5 שנים בקרב נשים ו-79.5 שנים בקרב גברים. תוחלת החיים של האוכלוסייה היהודית גבוהה מזו של האוכלוסייה הערבית: הגברים היהודים חיים בממוצע 3 שנים יותר מגברים ערבים ואילו תוחלת החיים של הנשים היהודיות גבוהה ב-4 שנים מזו של הערביות.
הנתונים מצביעים על כך כי תוחלת החיים בישראל היא בין הגבוהות בעולם. בהשוואה למדינות מפותחות, תוחלת החיים של הגברים בישראל היא בין המובילות בעולם והיא נמוכה בשנה אחת בלבד מזו של יפן, שבה תוחלת החיים היא הגבוהה ביותר בעולם. לעומת זאת, תוחלת החיים של הנשים נמוכה ב-4 שנים מזו שביפן ותוחלת החיים של הנשים הישראליות ממקמת את ישראל רק במקום ה-18 בעולם.

כ- 1,000 קשישים בישראל גילם מעל 100 שנים ו- כ-27,000 הם בני 90+.

ארבעת היישובים שבהם אחוז הקשישים הגבוה ביותר מתוך אוכלוסייתם הם: גבעתיים (20.1%), בת-ים (18.4%), רמת גן (18.2%) וחיפה (18%).

יש גידול מרשים בפעילות הגופנית. סקר אחרון מגלה כי 42% מכלל בני 65+ מקיים פעילות גופנית לפחות פעמיים בשבוע.
.
67% מהזקנים בישראל קוראים עיתון יומי פעם בשבוע (לעומת 76% בקרב כלל האוכלוסייה). 42% מהזקנים קוראים ספר אחד בחודש (לעומת 47% מכלל האוכלוסייה). שליש מבני 65+ מבקרים במופע במה לפחות ארבע פעמים בשנה. 25% מבני 65+ משתמשים במחשב.

שלושה מכל ארבעה קשישים בישראל מרוצים מרמת הביטחון האישי שלהם.

כ - 62% הביעו שביעות רצון בנוגע למצבם הבריאותי. כ- 78% הביעו שביעות רצון לגבי מצבם הכלכלי.

המספרים, ולא במפתיע, נמוכים יותר כשמדובר בקבוצת הגיל של 75 ומעלה. למרות זאת, גם בקבוצת גיל זו 56% השיבו שהם מרוצים ממצבם הבריאותי ואילו 62% ענו שהם מרוצים ממצבם הכלכלי.

בשאלות על המצב החברתי, הבריאותי והכלכלי, ילידי הארץ מרוצים הרבה יותר מקשישים עולים חדשים: מהנושא הבריאותי מרוצים 72% מילידי הארץ, לעומת 40% מקרב העולים החדשים.
מהנושא החברתי מרוצים 96% (!) מילידי הארץ, לעומת 75% מהעולים החדשים.
מהנושא הכלכלי מרוצים 80% מהקשישים ילידי הארץ, בני דור שני, לעומת מחצית מזה,
40% מהקשישים העולים החדשים.

ג. לקראת ניתוץ המיתוסים

על רקע נתונים מרשימים אלה, נראה שאנו קרבים במהירות לקראת שלב ניתוץ המיתוסים שהיו מקובלים במשך שנים, לגבי דמותו, התנהגותו, אורח חייו, מראהו ואופיו של האדם המבוגר, שאני מעדיף לקרוא לו "הזקן הצעיר או העדכני".

מהם עשרת המיתוסים הנפוצים ביותר שמתנפצים מול עינינו ממש:

1. זקן הוא בהכרח עני או דל אמצעים. לא נכון! הזקן המעודכן הוא בעל אמצעים רבים יותר, כיוון ששקד על צבירתם לעת זיקנה. בשנים האחרונות חברות רבות כבר זיהו את הפוטנציאל הצרכני של פלח האוכלוסייה של גילאי 60 ומעלה והחלו לפתח מוצרים ייעודיים לפלח אוכלוסייה מבוגר בתחומי הטיפוח, הבריאות, המזון ועוד. בנוסף, ניתן לראות גם עלייה במספר בני הגיל השלישי היוצאים לחו"ל, על פי ההערכה ענף הנסיעות לגיל השלישי תופס כ- 13% מכלל היוצאים לחו"ל וכמעט 25% מהיוצאים בטיולים מאורגנים.

2. לזקן אין חשק מיני. לא נכון! מחקרים מראים אחרת. שיער אפור וקמטים אינם מכבים את להבת התשוקה. בסקר שערך לאחרונה בקרב 26,000 בני 40 עד 80 מרחבי העולם, דיווחו כ-70% מהנשאלים שהם נהנים ממערכת יחסים מינית מספקת.

3. זקן אינו מסוגל ללמוד או לרכוש ידע חדש. לא נכון! הזקן החדש הוא משכיל יותר, הולך יותר לקורסים וללימודים אקדמאים למטרות העשרה ולא לשם לימוד מקצוע, גולש יותר באינטרנט, מתעניין יותר במחשבים, במקרים רבים אין לא שום "פחד מחשב". הולך יותר להצגות, קונצרטים ותערוכות (גם כי יש לו זמן וגם כי הוא רוצה להיות מעודכן).

4. זקן חייב להיות חולה או מוגבל גופנית. לא נכון! זקנים נתפסים כחסרי יכולת ספורטיבית אך עובדה זו לא נכונה. אצל ה"זקן העכשווי", המגמה של חדרי הכושר לגיל השלישי תופסת תאוצה. יותר ויותר מבוגרים מנצלים את הפנאי לשיפור הכושר.

5. זקן הוא בטלן או חי באפס מעשה. לא נכון!
הזקנים של היום הם פעלתניים, יש להם סדר יום עמוס, הם רוצים להספיק כמה שיותר, יותר חוגים, יותר העשרה, יותר פעילות עם נכדים, יותר נסיעות לחו"ל. לפי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה שיעור המנהלים הבכירים בקרב בני 60 ומעלה גבוה מאשר בכלל האוכלוסייה ומגיע ל-9.3% לעומת 7.2% בהתאמה.

6. הזקן נראה מוזנח, לא מטופח, לעתים לא נקי. לא נכון! במחקרים שפורסמו לאחרונה נמצא כי בני הגיל השלישי אינם אוהבים להגדיר עצמם כ"זקנים" ומשקיעים סכומים משמעותיים במוצרי טיפוח על מנת להיראות צעירים יותר.

7. הזקן אינו "מעכל" חידושים, בעיקר טכנולוגיים. לא נכון! בני גיל הזהב צורכים טכנולוגיה בצורה מוגברת, אם טלוויזיה או אינטרנט. האינטרנט משרת צרכים שונים של האוכלוסייה הקשישה, בהם שמירת קשרים עם משפחה וידידים ושירותים רפואיים. המבוגרים אף עוסקים בנושאים פיננסיים באמצעות הרשת.

8. חייו של הזקן רדודים ודלי תוכן. לא נכון! העלייה באיכות החיים בגיל השלישי, פינוי הזמן מטרדות היומיום, הטיפול בילדים והעבודה, כל אלה הופכים שעות רבות לשעות פנאי, המתמלאות בהעשרה ועיסוק בדברים שהם באמת אוהבים. מבוגרים רבים מגדירים תקופה זו כאחת התקופות המהנות בחייהם.

9. הזקן מתקשה לקיים תקשורת שוטפת עם בני הדור השלישי (נכדיו ונכדותיו). לא נכון!. הטכנולוגיה הביאה לצמצום הפער בין הדורות, צ'טים וגלישה באינטרנט אינה מכשול בין הדורות כי אם מכנה משותף. הרצון של הזקן העכשווי להיות כל הזמן בעניינים ולהתעדכן דווקא מקרבת בין הנכדים לדור השלישי ומחזקת את הקשר.

10. בגיל המבוגר יש ירידה בקוגניטיביות. לא נכון!
זיקנה אינה מחלה ובניגוד למיתוסים רבים אינה בהכרח ירידה בקוגניטיביות. אמנם קיימת עם הגיל האטה בעיבוד אינפורמציה אך מאחר שהאדם המבוגר אינו מתמודד עם הצורך להתקבל למקום עבודה חדש או ללימודים גבוהים וההתמודדות שלו היא בעיקרה עם העולם המעשי, כי אז לירידה בתחום זה השפעה שולית בלבד, בעוד שלחוכמה ולאינטליגנציה הפרגמאטית חשיבות עליונה. תהליך ההזדקנות אינו גורם להרס המנגנונים הקוגניטיביים האחראים על הזיכרון באונות הקדמיות של המוח. המוח המזדקן יכול עדיין לתפקד ברמה גבוהה ולאפשר למבוגרים לחיות חיים פעילים, תוססים ועצמאיים.

ד. סיכום ותקווה


כל החוקרים מאוחדים כיום בדעה שהרגלי החיים של הקשישים היא הגורם המכריע בהשפעתו על איכות חייהם. במילים אחרות, הגענו לעידן שבו יכול האדם המבוגר "לקחת את איכות חייו בידו" ולהשפיע או אף לקבוע כיצד ייראו חייו המאוחרים.

האם אנו עומדים בפני פריצת דרך מהותית המעניקה תקווה חדשה? עד כמה אנו צפויים לראות בעתיד צביון שונה ואופי אחר של כל אלה שחייהם יביאו אותם לגילים מבוגרים ממש?
האם תמו ימיו של "הזקן המסורתי" והוא ייעלם בדפי ההיסטוריה?

נחכה ונראה!!!